יוכי מתפעלת מהטיול השני שלה עם העמותה,

אחרי הטיול הראשון שלי עם העמותה, שהיה לגליל העליון, חשבתי, שיהיה קשה לעשות טוב יותר.
מתברר שלמעורבים בטיולי העמותה בארץ, אין סף של טוב מאד, הרף מוצב שם, והוא שם  רק כדי לעבור אותו.
אכן, נסעתי ליומיים לטיול ברמת הגולן שהיה מדהים, בלשון המעטה.
קשה לי להביע את הרגשות החזקים שהעלה בי טיול זה, אבל אנסה זאת למען החברים. 

  • היום הראשון היה בעקבות אלי כהן ופועלו למען המדינה. כולנו מכירים את סיפורו של אלי כהן הי"ד, אבל "שביל אלי כהן" ברמת הגולן, היה מלא אמוציות, ומבחינתי, למידה עליו, בפועלו, שלא ידעתי.    
    בסוף השביל המתין לנו פיסלה של נדיה כהן, אשתו, אם שלשת ילדיהם. פניה לכיוון דמשק, בבקשה ותחינה "תחזירו לי את בעלי". כאן היתה לי נקודת שיא, כשדמעות עמדו בעיני מול הפסל הזה.      
  • ביום השני, השיא, מבחינתי, היה אגמון החולה, עם עשרות אלפי העגורים שבו. בביקורנו עדיין לא נצפו  מספר העגורים המקסימלי שעומד על למעלה מ- 100,000 פרטים. ועתיד לקרות בימים אלה, .חוויה שקשה לי לתאר את עוצמתה.        
  • ברור שעל כל אלה אחראים 3 אנשים מדהימים: בן בן אלי, שהוא מדריך עם ידע, שמדהים והוא כמו רימון ברמת ההסברים והידע לו, בזהבה יששכר שהיתה הוגת הטיול ואמונה על תכנונו ו"התקתוק" מבחינת העמידה בלוחות הזמנים, המלון בו התאכסנו, שהיה מדהים, והארוחות במהלך הטיול. ואני לא יכולה לפסוח על הנהג מנשה, מעולם לא נתקלתי ברמת שירות, כמו של הנהג הזה, שבדרך חזרה,, עשה תחנות כל כמה מאות מטרים כדי להקל על המטיילים, והכל במזג של "זו לא בעיה אם אני רק יכול להקל עליכם, זו לא בעיה",, מעולם לא נתקלתי בנהג כזה, ולא התאפקתי, ובשעה שגם אני נפרדתי ממנו, עשיתי זאת בנשיקה. 
  •  המלון בו התאכסנו, היה מדהים והארוחות שאכלנו שם, היו לעילה ועילה, ובפרט ארוחת הבוקר, שכל מלון של 5 כוכבים יכול להתהדר בו.  
  • וכמו שאמרתי בראשית דברי, מי שלא לוקח חלק בטיול זה, פשוט מפסיד, וחבל.