כתב העת הרפואי הנחשב JAMA חושף: כך הוצנע חלקו של הסוכר בגרימת מחלות
על פי מאמר שפורסם בכתב העת, יצרני הסוכר מימנו מחקר רב השפעה שנועד לגמד את הקשר בין צריכת סוכר לבין מחלות לב כבר במהלך שנות השישים
חברות מסחריות יעשו הרבה כדי להגן את תדמית מוצריהן. מחקר שפורסם השבוע בכתב העת הרפואי הנחשב JAMA מצא כי מחקר רב השפעה שפורסם בשנות השישים וגימד את חלקו של הסוכר בגרימת מחלות לב — מומן על ידי תעשיית הסוכר.
קרן חקר הסוכר הגדירה את מטרת הסקירה המדעית, מימנה אותה ואף בדקה את הטיוטות לפני שהן פורסמו בכתב העת היוקרתי "ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין". עד 1984 כתב העת לא דרש חשיפה של ניגודי עניינים אפשריים במחקרים.
במאמר מערכת כתבה מומחית לתזונה באוניברסיטת ניו יורק כי תעשיית המזון מוסיפה להשפיע על מדעי התזונה גם כיום: "כמעט בלתי אפשרי לעמוד בקצב של חברות המזון המממנות מחקרים שמניבים תוצאות שתומכות באינטרסים של הגוף המממן. מימון של חברות מזון, גם אם אינו מניפולטיבי במכוון, מערער את אמון הציבור במדעי התזונה, יוצר בלבול לגבי המזונות שיש לאכול ומבטל הנחיות תזונה בדרכים שאינן מיטיבות עם בריאות הציבור.
הסימביוזה הזו בין חברות מזון לחוקרים נחשפה לאחרונה בתחקירים של סוכנות הידיעות אי.פי והעיתון "ניו יורק טיימס". ביוני למשל חשפה הסוכנות כי איגוד יצרני הסוכר האמריקאי פעל בשיתוף עם פרופסור לתזונה באוניברסיטת לואיזיאנה בגיבוש מסקנה כי ילדים שאוכלים סוכר הם רזים יותר מאלה שלא אוכלים סוכר. ב־2015, "הניו יורק טיימס" חשף שקוקה קולה העבירה מיליוני דולרים לטובת מחקר שהמעיט בתרומתם של משקאות ממותקים להשמנת יתר.
יצרניות המזון מבקשות זמן
מציעות לאמץ את חובת סימון המוצרים ושינוי הרכיבים בהדרגה לאורך עשור
יצרניות המזון מנסות לפרוס על פני עשור את המהלך שיחייב אותן לסמן ולשנות את הרכב מוצריהן. במצגת שעו"ד גליה שגיא, מנהלת איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים, הציגה בפני ועדת הרגולציה במזון בחודש שעבר, הוצע לאמץ את חובות הסימון ושינוי הרכב המוצר באופן הדרגתי לאורך עשור.
על פי התוכנית של איגוד המזון, מהשנה הבאה עד 2020 הסימון יהיה וולונטרי בלבד, בכפוף להתוויית תוכנית לאומית ולקביעת יעדים. מ־2020 עד 2025 יחויבו החברות לסמן את האריזות בתו מוסכם, בכפוף לקביעת קריטריונים, ורק לאחר מכן, בעקבות מדידה והערכה של המהלכים, ייקבעו סטנדרטים מחייבים לשינוי הרכב המוצרים בכל הנוגע לכמויות הסוכר, המלח והשומן.
שגיא הציגה שתי שיטות לסימון אריזות: ה"שיטה אובייקטיבית", שלפיה היצרנים יסמנו באופן שקוף וברור את כמויות השומן, הנתרן והסוכר במוצריהן ואת שיעורם מתוך הצריכה היומית המומלצת; ו"השיטה הסוכמת", שלפיה היצרנים יעשו שימוש ביחידות מידה מקובלות, כמו מספר כפיות, לציון כמות הרכיב. בשיטה זו מתאפשר איתור מהיר של מזונות הנחשבים בריאים יותר בכל קטגוריה ושקלול פרמטרים ונוסחאות לסימון בתו בהתאם להנחיות תזונה לאומיות. עמדת התעשיינים היא שיש לקבוע סימון בחזית האריזה בשיטה מסכמת לצד סימון וולונטרי בשיטה האובייקטיבית.